פסק-דין בתיק ת"ק 26788-08-11

בתאריך 13.12.10 חנה רכבה של התובעת בחנית מתחם הקניות של סופר מרקט "חצי חינם" שבקרית אתא, כאשר מבנה הסופר מרקט ומתחם החניה הינם בבעלות הנתבעת 2, המבוטחת ע"י הנתבעת 1.

בעת שהרכב חנה כך, ליד קיר החוצץ בין המתחם הנ"ל ובין בתי עסק אחרים, התמוטט לפתע הקיר אל תוך מתחם החניה הנ"ל וחלקי קיר גדולים נפלו על רכב התובעת ומחצו אותו כליל.

רכב התובעת הוכרז כאובדן כללי ונקבע ע"י שמאי כי נזקיו הינם בסך של 9,809 ש"ח.

כן נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך של 1,200 ש"ח.

לטענת התובעת, אחראית הנתבעת 2 לפיצוי נזקי התובעת הואיל והתרשלה בתחזוקת הקיר.

הנני מקבלת את טענות התובעת כי הנתבעת 2 אכן התרשלה בתחזוקת הקיר ובכך אפשרה את התמוטטותו וכי עליה, כבעלת הנכס שהינו גורם הנזק, לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה ולה ע"י אותו נכס של הנתבעת 2.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש עולה כי הקיר היה בנוי כך במשך שנים רבות וכי הנתבעת לא עשתה דבר כדי לשמרו, לחזקו, לתקנו ואפילו לא לבודקו.

הנני דוחה את טענת הנתבעת 2 כאילו העובדה שמתחם החניה אושר ע"י עירית חיפה ככזה מהווה הוכחה לכך כי הינו בטוח ודבר זה משחרר את הנתבעת 2 מחבותה להבטיח את האחריות לתקינות הקיר ומאחריותה להבטיח את שלומם של המשתמשים באותו מתחם חניה.

האחריות למניעת נזקים מרכושה של הנתבעת 2 מוטלת על כתפיה של הנתבעת 2 וזאת גם אם מזג האוויר היה חריג באותו יום בו התרחש האירוע.

על הנתבעת 2 היתה מוטלת החובה לצפות את האפשרות כי הקיר, שמשך שנים כה רבות לא נעשה על-ידה דבר כדי לחזקו, אכן לא יעמוד בפגעי מזג האוויר, גם אם הינם קשים.

הנני דוחה אף את הטענה כי אילו נתוני מזג האוויר באותו יום הינם בבחינת כח עליון שעל הנתבעת 2 לא היתה חובה לצפותו.

לקביעתי, גשמים עזים ורוחות חזקות הינן תופעה צפויה בחורף ועל הנתבעת היתה מוטלת החובה להיערך אליה, כל המתייחס לרכושה שלה.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש הנני קובעת כי הוכח שהנתבעת 2 לא נקטה במידת הזהירות הסבירה בכל המתייחס לשמירה על רכושה ובכך התרשלה.

הנני דוחה את טענות הנתבעות כי מחמת שהקיר שהתמוטט הינו בבעלות משותפת של הנתבעת 2 ואחרים, הרי שהנתבעת 2 חבה כלפי התובעת רק במחצית נזקיה, ככל שייקבעו ע"י ביהמ"ש.

כל אחד מהבעלים המשותפים במקרקעין חב בפיצוי מלא של מי שנפגע ממקרקעין שבבעלותו המשותפת עם אחר וזכותו לתבוע משותפיו במקרקעין כי ישתתפו עמו בתשלום נזקים שהוא יחויב בהם - עומדת בעינה.

הוכח, כאמור, כי באירוע נגרם נזק לרכבה של התובעת בסך של 9,809 ש"ח.

כן נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך של 1,200 ש"ח.

אכן סכום זה הינו גבוה מן השכר הממוצע והראוי לחוו"ד של שמאי אך מצאתי לנכון שלא לנכות ממנו דבר וזאת בהתחשב במורכבותה של חווה"ד ובהיקף הניכר של עבודת השמאי.

יתר רכיבי הנזק, כפי שפורטו בכתב התביעה, לא הוכחו.